כבר עם כניסתו של יוסי סרור לבית האח הגדול, ניתן היה להבחין שיוסי אוהב מאוד את אור הזרקורים. הוא צעד אט אט על השטיח האדום בצעדים של דוגמנית והשתדל למשוך ככל היותר את זמן הכניסה אל תוך הבית.
יוסי ער מאוד למצלמות בבית. מידי פעם הוא שולח מבט אל המצלמה לראות אם היא בפוקוס עליו. בזמנו, כשברי סימון עוד הייתה בבית, הוא התנפל עליה יותר מפעם אחת על עניינים פעוטים ואמר " את רוצה במה" , כשבעצם יוסי נלחם עם כמה אנשים שם על הבמה. זה היה כך גם כשאביב נכנס לבית, ויוסי אמר בפירוש, שעכשיו המצלמות יהיו עליו ולא יסקרו אותם.
בימים האחרונים כל בני הבית זיהו שיוסי "חולה" מצלמות ונמצא בכל מקום שההתרחשות שם מושכת את עין המצלמה. היכן שמצלמים יוסי חייב להיות שם.
יום שגרתי בחיי יוסי בבית האח הגדול :
בוקר. שיר הבוקר נשמע. יוסי קם ומתחיל לרקוד תוך זריקת ידיים ורגליים לכאן ולשם.
זזזזזזזזזז רעש המצלמה נשמע ויוסי מתחיל בקולו הצעקני :
"בוקר טוב עם ישראל, בוקר טוב חיילים, בוקר טוב קרית אתא, חולה עליכם מרכז שביט....." והמצלמה עוברת מיוסי.
בהמשך יוסי פה ויוסי שם. יושבים בחצר. זזזזזזזזזזזזזזזז רעש המצלמה נשמע ויוסי צועק :
"בוקר טוב, נטעלי, כפרה עלייך, אבא אוהב אותך... נטעלי היום יום שני יש לך לימודים, אל תשכחי ללכת ללמוד..." (להזכירכם, נטעלי בת 30 ) .
ויותר מאוחר במטבח . תוך כדי שיחה עם אביבית מה לבשל, שוב יוסי קולט שהמצלמה נעה ומתחיל :
"שלום לכל עם ישראל, שלום ללקוחות שלי, שלום לקרית אתא, שלום למרכז שביט, אני אוהב אותכם, חולה עליכם... כפרה עלייך, נטעלי, יורד גשם, אל תשכחי לקחת מטריה..." ( להזכירכם - נטעלי בת 30 ...).
בארוחת הצהריים בעוד יוסי לועס בפה מלא, נשמע זזזזזזזזזזזזזז ושוב יוסי מבין, שהמצלמה מתמקדת בהם, ובעוד פירורי האוכל על שפתיו, יוסי - בקולו הצורם :
"עם ישראל - בתיאבון, אמא- בתיאבון... נטעלי, חולה עלייך... יעקב פרץ... קרית אתא... מרכז שביט... מירו - מה קורה ? הכל בסדר ? אריה, נחמה, רלי, הילדים - יובל, אבי ... שהשם ישמור את כל החיילים, עם ישראל חולה עליכם, וכל אחד בבית תעזרו למתמודדים להישאר... שייקה - חולה עליך... שוקה חמשוקה..."
ופה ושם בשיחות יוסי מספר לחבר'ה שהוא אינו אוהב להתבלט...
כשאביב נכנס יוסי רצה מאוד שאביב יצא כבר, כי גנב לו את הפוקוס וכשהוא יצא אמר : "יא, מסכן, אני אהבתי אותו... הוא אהב אותי..."
ערב : כל הדיירים יושבים מסבי ב לשלחן ויוסי בצעקות : "תאכלו, תאכלו בישלתי לכם פסטה ושניצל ... מכלום עשיתי אוכל... איך אני שמח שכולכם אוכלים ולא נשאר כלום", ולפתע - זזזזזזזזזזזזזז רעש המצלמה נשמע ויוסי מתחיל :
"ערב טוב עם ישראל... שלום לקרית אתא, חדרה, ת"א, מרכז שביט אני מת עליכם... משה, חיים, דוד... הלקוחות שלי...חיילי צה"ל, ת"א...אוהב אותכם, נטעלי - חולה עלייך... אבא בסדר .... "( כאן המקום להוסיף סימן שאלה ( ?) ...
ובמוצאי שבת , בעוד יוסי מספר לאחד הדיירים "אני הכי אמיתי... אני לא מרוח במייק אפ"... רעש המצלמה נשמע שוב ויוסי פוצח בד"שים :
" שבוע טוב לז'ווז'ט ולנטעלי... ולאחים שלי... ולכל חיילי צה"ל... לכל מדינת ישראל... שהשם ישמור את כל חיילי צה"ל ואם אתם יוצאים הערב לא לשתות..., תיזהרו, אם אתם שותים אל תנהגו ותחזרו בשלום..."
וכמה דקות מאוחר יותר :
"קרית אתא אוהב אותכם... ילדים שלי... אחים שלי... המשפחה שלי ... נטעלי - חולה עלייך.." ולצלם נמאס והוא עבר לצלם במקום אחר.
ויותר מאוחר בלילה :
"לילה טוב לאלירן, רמונד, לאון... בית וגן... קרית אתא... מרכז שביט... הלקוחות שלי... אוהב אותכם... וחיילי צה"ל... אוהב אותכם וכל מדינת ישראל... נטעלי - כפרה עלייך..."
יוסי משתדל לירות שמות בצרורות בטרם המצלמה תפסיק להתמקד בו.
כל ההתנהגות הזו של יוסי מול המצלמות גורמת לדיירי הבית לרכל על יוסי ולהתבדח על חשבונו. וקותי אמר : "יוסי זה כמו הצלמים של נשיונל גיאוגרפיק, כל הזמן מחפשים את הפריים הבא..."
יוסי מממש כל הזמן את המשפט שמנחה אותו: "אם אני כבר פה ויש מצלמות לא נמסור ד"שים... ?!"
יוסי אינו מבין שההתנהגות הזו שלו מול המצלמות מתישה את הצופים, מתישה את הדיירים ופועלת כנגדו.
באחת הפעמים שבהם יוסי מסר ד"שים במטבח , הגיע לשם סער לבוש בחולצה, שעליה הכיתוב : "שיבה - שבות " וחשבתי שקודם כל חשוב ורצוי להפעיל את "זכות השיבה" כלפי יוסי ולהשיב אותו ככל האפשר לקרית אתא, שהרי עניי עירך קודמים, לא ? שם יוסי ימסור ד"שים לקרית אתא, למרכז שביט, ללקוחות שלו ולנטעלי פנים אל פנים... ולא יטריח אותנו הצופים בצעקות הצורמות שלו. כי - די ! כמה אפשר עוד לשמוע אותו...?!
כל "הפאתוס- לאטוס" של יוסי יחד עם ההתנהגיות המוזרות של רוב הדיירים האחרים הפכו את התכנית בעונה זו לא רק לחרבו דרבו, אלא לחרבו דרבו דרבו ולא בשוויוויא !
חחחחחחחח, יוסי באמת מתיש וא"א לשמוע אותו יותר.
השבמחק