מכתב למיכל-טהוניה רובל

שלום לך, מיכל-טהוניה,

אז מי את ? מיכל או טהוניה ? לאורך כל התכנית את מתפרצת, צועקת, מקללת. מתנהגת כנרקסיסטית, פוגעת, רומסת, דורסת ומעליבה. 

תמיד אמרת שבכל ההתנהגויות האלה שלך את אמיתית. אמרת שאת עושה מה שבא לך, איך שבא לך ומתי שבא לך. אמרת שזו את,  ועכשיו, לקראת סוף התכנית, כשרגע ההכרזה על המנצח/ת הגיע, את לפתע אומרת שכל התכנית היית מיכל, וזו לא את , את טהוניה... חחחחח . אז תחליטי - מי את? מיכל או טהוניה?

התנהגת בחוצפה גם במהלך התביעה נגדך, לא ידעת לשמור את ההתפרצויות שלך גם כאשר עו"ד רונאל פישר ביקש ממך לא להתערב וחזרת והתערבת, וכשהוא אמר לך, שהוא יוציא אותך מן החדר, אמרת שאת יוצאת בעצמך. עו"ד רונאל אמר שאת חצופה. הוא חזר ואמר שאת חצופה. גם עו"ד רונאל פישר פגש מיד את הצד הלא נעים שלך.
במהלך "משימת בית המשפט" ראית את עצמך ונוכחת לדעת, כמה את לא נראית טוב בצעקות שלך, בצרחות שלך וזה רק מעט, מעט מאוד ממה שכל הצופים ראו ואמרת, שאת נגעלת ממה שראית, שאת מצטערת שנכנסת לתכנית. לפתע - התדמית שאת מנסה לאמץ לעצמך, התדמית שאת מנסה לייצג סביב השם "טהוניה", שבחרת לחזור אליו בזמן האחרון, התנפצה.  נראה שמציאות ופנטזיה התנגשו זה בזה. במציאות את "מיכל", בפנטזיה את "טהוניה". אבל - מה לעשות - המציאות תמיד גוברת על הפנטזיה. את מיכל, זו את. צעקנית, דורסנית, לא מתחשבת ולעיתים לא חברה.

החיים בתוך בית האח הגדול הם המציאות שלך במשך ארבעת החודשים האחרונים, ומה שראינו זו את באמת. זו "מיכל".

"טהוניה" - זה איך את רוצה להיראות בעיני העולם. שֶם כביכול ייחודי. רוצה להיראות , כביכול, בחורה ייחודית. במסגרת הצילומים שלך פה ושם כ"דוגמנית" שהם רגע אחד של צילום, הבזק של פלאש, את "טהוניה" , אך החיים במחיצתך הם לא רגע של הבזק של פלאש, הם לא רגע של מבט מבעד לעדשת המצלמה ואז מתגלה "מיכל" הלא נעימה, המעיקה, המעליבה והרוצה הכל לעצמה על חשבון אחרים.

לא ידעת לפרגן לאילו שנקראו חברייך, שויתרו למענך. לא ידעת לפרגן ליניב, שמשאת נפשו הייתה לצאת לדייט, השפלת אותו, צרחת עליו ואיימת עליו "אתה עוד תשלם על זה". לא ידעת לפרגן ללבנה, שרצתה מאוד להסתפר, וגם כאשר נכנסה בפעם הראשונה לקבל מסר מהמשפחה, מסר שהיה חשוב לה מאוד, מסר מאביה החולה, את עמדת בסלון ופלטת בכעס, "הנה היא הולכת לקחת את זה" והלכת בכעס מהסלון ואמרת שאת הולכת משם, כדי שלא יכאב לך הלב שוב שעוד מישהו משתמש באפליקציה שהציעו לו, ו"האח הגדול" קרא לך לחזור לסלון. כן, זה קרה. מה שהיה חשוב לך שיהיה לך תקציב, שיהיו לך חלב וסיגריות בכמויות שאת רוצה. גם במצב כזה לא ידעת לפרגן לחברה שלך, שתמיד פרגנה לך, שוויתרה לך, שהייתה שם למענך. כן, רק כשהיא פרצה בבכי קורע לב, לאחר שסרבה לקחת בפעם הראשונה את המסר, ניגשת אליה, רק מאוחר יותר ויתרת. איך לא הייתה לך רגישות מספקת לפרגן לה כבר בפעם הראשונה שתיקח את המסר מהבית?! 

לאורך ארבעת החודשים האלה הטלת אימה בתוך הבית. לידך רוב האנשים נאלצו ללכת על קצות האצבעות, כדי לא להרגיז את מיכל. 

גם כלפי איתי שרצה מאוד לגונן עלייך, שגילה לך חיבה, שהעניק לך כמה דקות וכמה שעות של רגיעה ושקט, כמה שעות של הפסקת אש, איתי - שאמרת שאת מתחילה להרגיש אליו משהו, ששיתפת אתו פעולה בשילוב אצבעות הידיים ויצירת "מעבר חציָה" - גם בו התעמרת. קראת לו "שקרן" ואמרת לו שאת "נגעלת ממנו כל יום יותר" רק כי לא רצה לספר לך משהו, שדיבר עליו עם ירדן, משהו שידע מבחוץ ואסור לו היה לספר. התנהגת אליו בגסות, בשאט נפש, כי איך זה מיכל רוצה משהו ולא מספקים מיד את רצונה ?! איך מסרבים למיכל ?! 

(נכון, הוא היה צריך להתרחק ממך ולא לחזור שוב ושוב, אחרי שפגעת בו ואחרי שרצית שיתרחק, אך זה עניין לפרק אחר, מדוע אִפשר לך כך בו שוב ושוב להתעלל).

סילקת את איתי מעל פנייך ואמרת שמהתחלה היית שם לבד ואת רוצה להמשיך להיות שם לבד. כשנוח לך, את מכריזה שאת שם לבד, אך כשרצית למצוא תירוץ לצרחות שלך על כולם במשימת האפליקציות, אמרת שדאגת לחברים שלך, ליניב, ביז'ו ולבנה, שרצית שיהיה להם תקציב. דאגת להם? להם ולא לך בלבד?! תחליטי - יש לך חברים שם או לא ?

נכון, בתחילת התכנית פגעו בך, התייחסו לצבע עורך. זה לא היה ראוי כלל ומי שפגע בך סולק בצדק מן הבית.

לרוב אמרת שאת אינך מייצגת את העדה. שאת מייצגת את עצמך. אך לא פעם תירצת את ההתפרצויות שלך כרצון להעביר את המסר לעדה, שהם לא צריכים לשתוק, שהם לא צריכים להיות כנועים. לומר לך משהו, הם לא כנועים כפי שאת מתארת, את הפחתת מהיכולת שלהם לומר את דברם.  הם אומרים את דברם אך לא בגסות רוח כמו שאת עושה.
מיכל-טהוניה האם שוב העברת אחריות מעצמך, שוב סיפקת תירוצים להתנהגותך?! הרי אמרת שאת מייצגת רק את עצמך. האם שוב התבלבלו אצלך "מיכל" ו"טהוניה"?!

הרבה מבני עמנו ותושבי הארץ הזאת עברו קשיים. הרבה מבני הארץ הזו חוו קשיים בעלותם לארץ, הרבה חוו חוסר כלכלי ועדיין חווים, האם הם תולים כל קושי עכשווי בחיי "העולב" שהיו להם בעבר?! האם כל פעם שלא היה תקציב בבית "האח הגדול" ואת ברחת לספסל ובכית ואמרת, שאת נזכרת בזמנים שלא היו לך, האם זה היה מוצדק?! האם זאת לא הייתה מניפולציה? האם לשאר בני הבית היה נוח שאין תקציב? למה הם לא בכו ולא תֵּרצו את הבכי שלהם בחיי "העולב" שהיו להם?! בקשיים שלהם האישיים מן העבר  ומן ההווה- אשר לרובם ודאי היו כאלה?!

האם כל אדם  שהיו לו קשיים בעבר הוא אדם שמתפרץ, שצועק, שרומס, שמעליב וצורח ? ממש ממש לא.

האם כל בני העדה שלך, שעברו קשיים דומים לשלך, הם כאלה ?! - ממש ממש לא.

האם כל בני העדות האחרות, שגם כלפיהם היו ועדיין ישנן סטיגמות כאלה ואחרות - הם כמוך ?! האם כל אחד מהם יכול לתרץ כל דבר בתירוץ "אכלו לי ושתו לי ומגיע לי והיו לי חיי עולב" - אז תנו לי, אם לא אני אצרח עליכם, אעליב אתכם, אתמרד?! ממש לא.

בכל עדה יכולים להיות אנשים כמוך, שמתפרצים וצועקים ובכל עדה, וכמובן גם בעדה שלך, יכולים להיות גם אנשים אחרים - מנומסים, אדיבים, מפרגנים, מתחשבים בכלל ויחד עם זאת גם דואגים לזכויותיהם המוצדקות. ללא צעקות, ללא צרחות.

אז, מיכל, ההתנהגות שלך זה האופי האישי שלך. זו את ולא שום דבר אחר.

זו את שהכל יודעת, זו את שמידה של נרקסיזם יש בך . "אני... ואני... ואני..." - מילה שחוזרת אצלך פעמים רבות. דרשת וקיבלת יחס מיוחד מ"האח הגדול" - הוא, משום מה, סיפק את גחמותייך, נכנע לדרישותייך, הפלה אותך לטובה לעומת שאר הדיירים. לא היה אמין, לרוב, גם בהצגת דמותך האמיתית לפני הצופים בערוץ 2, וגם עמד  על המשמר ברוב הפעמים שצרחותייך נשמעו ברחבי הבית והפנה את המצלמות כהרף עין לתמונות בנסט.  אך, אם תחשבי לעומק, כל זה לא ממש פעל לטובתך מבחינת להוציא את "מיכל" ממך ולהפוך אותך ל"טהוניה" שאת רוצה להיות. הוא ,למעשה, חיזק בך את "מיכל". את אמרת: "האח הגדול עובד אצלי" ורצית ודרשת בדרכים לא נעימות, שגם כל שאר דיירי הבית יעבדו אצלך...

ועכשיו - לקראת הגמר. היגעת לתובנות. ראית רק חלק ממה שראינו, ראית קמצוץ מהתנהגותך ואמרת שנגעלת מעצמך. בתביעה במשימת "בית המשפט" שמעת חלק מדעת הצופים על איך שהצטיירת בתכנית ונבהלת. נבהלת מהיציאה החוצה, נבהלת מדעת הקהל. התגלתה "מיכל", התגלית את ממש, ואת רצית שיכירו אותך רק בתור "טהוניה" - הדמות שבפנטזיה. 

זה קצת אמנם חשוד בעיני הצופים למה דווקא עכשיו? איך זה לא שמעת לכל מי שניסה להאיר את עינייך מזמן?!
מיכל-טהוניה, יש לך שאיפה ללמוד "משפטים". זו שאיפה טובה, אך מה עם ללמוד קודם מילים. מילים ראויות, מילים תרבותיות, מילים של נועם ולא קללות וצרחות? קודם חשוב שיהיה לך אוצר לשוני אחר. שאם תהיי עו"ד, כמו שאת שואפת, שלא תאמרי לנתבע, שלא יענה לשאלותייך כרצונך, "חולה סארס" ושלא תאמרי לנתבעת אחרת שתחקרי, שהיא "כמו פרוצה"? ושלא תקללי את השופט, שיכריע בדין שלא כרצונך, "אינעל ג'דידי בוק..." או משהו דומה... (ואֵלו רק דוגמאות מעטות מ"האוצר" הלשוני שלך, שהשתמשת בו במהלך התכנית...)

בסוף השבוע שעבר, לאחר שצפית בעצמך איך את נראית במסך ורגע לפני היציאה החוצה, את מבוהלת מכך, שאלה שרצית שיעסיקו אותך בעולם "הדוגמנות" ראו מי את באמת, איזו אישיות בעייתית יש לך וכנראה גם בעקבות הדרכה ארוכה בחדר האח, אמרת שאת מצטערת על האופן שבו התנהגת, אמרת  שאת היית אחראית להרבה מריבות, אמרת שבתכנית יצאה ממך ה"מיכל" ואת רוצה לקבור את "מיכל" בבית "האח הגדול" - לשכוח ממנה ולצאת ולהיות "טהוניה". עכשיו את מספרת שאת רוצה להשתנות, שאת רוצה ללמוד, שאת תלכי לטפל בעצמך, שאת תהיי אחרת. 

ביקשת גם סליחה מאיתי על כל הפגיעות בו, אך החרטה הזו שלך לא החזיקה זמן רב. אמש, התפרצת על איתי במשפט פוגע, ואמרת לו בציניות ובהתרסה "ולי יש הפרעת נפש..." כשהתכוונת שלאיתי יש, רק בגלל שאת שאלת אותו שוב ושוב מה אמרו לו בחדר האח הגדול ולא קיבלת את תשובתו, שנאסר עליו לומר מדוע נקרא לחדר האח הגדול. (לאחר שנקרא לבחור אחד המועמדים לחסינות מבין שניים שקיבלו אותו מספר קולות). מיכל-טהוניה יש לך חוסר יכולת לדחות סיפוקים.

אז איך אפשר לקבל את ההצהרות שלך שאת מתחרטת ובחוץ את אחרת?! גם מתעודת הזהות שלך ומכתבות שפורסמו לאחרונה, ניתן להבין ש"טהוניה" היא "מיכל" ו"מיכל" היא "טהוניה". אותה הגברת בשינוי שם.

בכל זאת ולמרות הכל נאחל לך מכל הלב, שתצליחי להשתנות, להיות טובה יותר לסביבה, רגועה יותר ולא מתלהמת על לא כלום.
וגם אם תיקראי "מיכל" וגם אם תיקראי "טהוניה" תהיי אישיות אחת, שלמה יותר ונעימה יותר גם לך עצמך וגם לסביבתך.

בהצלחה בשינוי גם אם הדרך תהיה ארוכה ולא פשוטה.
במיוחד לטובתך- הלוואי שתצליחי להשתנות לטובה.
ראי במכתב זה אלייך עוד דרך להאיר את עינייך בדרך אל השינוי המיוחל.

אך בינתיים, נכון למה שהראית לנו לאורך ארבעת החודשים בתכנית, את לגמרי לא ראויה לזכות במליון, כי אם תזכי ואם, משום מה, יינתן לך המליון כהחלטה מלמעלה, איזה מסר יועבר לצופים ובמיוחד לנוער וגם לבני עדתך, ש"רצית להעביר להם מסר" - שהרע, המתלהם, המקלל והצורח הוא המנצח ?! האם זה יהיה נכון ?!
הרי גם את חושבת לאחרונה שזה אינו נכון !

 בהצלחה בשינוי !

 יפעת